פרק 1 -
~נקודת המבט שלך~
"___ קומי כבר! יש לך בצפר היום, היום הראשון לשנה האחרונה שלך את לא מתרגשת?אולי סוף סוך יהיה לך ממוצע מעל 57!". שמעתי את אמא שלי צועקת לי לקום מהמיטה וברור שהיא הוסיפה את ההערה העוקצנית הזאת בסוף, אני יודעת שזה מפריע לה שהבת שלה מטומטמת היא פשוט לא מסוגלת להודות בזה, זה שהיא היתה מלכת הכיתה, יצאה עם כל הבנים השווין, כולם מתו עליה והיתה הכי חכמה בכיתה זה לא אומר שגם אני צריכה להיות כזאת ושתפסיק לגרום לי להיות כזאת...
"אני קמה" צעקתי לה, קמתי והסתכלתי על המראה הגדולה שיש לי בחדר "וואו אני כוסית היום" אמרתי בציניות רבה התלבשתי מהר, נדחסתי לג'ינס שלי, וירדתי למטה למבטח.
קערת הקורנפלקס הרגילה שלי כבר היתה על השולחן, בדיוק שסיימתי היתה דפיקה בדלת. "זו בטח קייט אמרתי" והלכתי לפתוח פתאום אני רואה את קייט *ואדם*, וואו אדם זה בחור מאוד נאה, אבל בחיים לא יקרה בינינו משהו לצערי הרב, הוא מאוהב בקייט מאז ומעולם,איך היא לא שמה לב אלוהים יודע כולם יודעים חוץ ממנה כנראה, אבל אני בהחלט לא אתנגד לו. "היי! את לא מתרגשת מהשנה האחרונה שלנו ביחד?!" קייט אמרה בהתרגשות. "ברור כל חיי ציפיתי לרגע הזה שבו סוף סוף אוכל לזרוח". כן הייתי אדישה. מאוד. "אוי נו אל תראי כל כך אדישה אני יודעת שבתוך תוכך, עמוק עמוק את מתרגשת יותר ממני". איך היא יכולה להיות כל כך שמחה ואנרגטית זה בוקר למען השם. "ביי אמא" צעקתי ויצאנו לדרך.
"אז מה נשמע בובה?" אדם שאל אותי "ב.. ב.. בסדר גמור איך אתה?" גימגמתי בטירוף, מקווה שאף אחד לא שם לב, אני באמת צריכה ללמוד לדבר עם בנים, אוקי עם המין האנושי בכלליות. הגענו ממש חמש דקות לפני הצלצול, לקחנו את המערכת מהמזכירות והלכנו לכיתות. "נשווה את המערכת שעות שלנו יותר מאוחר" אדם אמר. "יש לי שיעור עכשיו עם גברת פילסברי איזה כיף! אושר גדול!". "היא שונאת את קיומך" אדם גיחך, "זה הדדי, כלבה משוגעת, טוב זאת הכיתה שלי נדבר כבר בהפסקה" אמרתי ונכנסתי לכיתה.
"שלום תלמידים למי שלא מכיר אותי אני גברת פילסברי האחת והיחי.." פתאום נכנס לכיתה בבום ילד מתולתל עם גבות קצת עבות ועיניים לא מהעולם הזה, חומות ירוקות כאלה,לבוש טוב ישר כל הבנות שמו עליו עין. "ובכן מי אתה נערי?" פילסברי אמרה והתסכלה עליו במבט שיכול להרוג. "אני לא אוהבת איחורים, זה דבר בלתי נסבל אצלי". אני התעצבנתי כרגיל וצעקתי לה "תוותרי לו תלמיד חדש לא מכיר את האזור". "סליחה ככה את מדברת אל מורתך הבכירה ממ.." בום והוא קטע אותה עוד פעם "זה בסדר חמודה אני מסתדר" אמר וקרץ לי. נראה לי כל הבנות רצו להרוג אותי באותו הרגע. "סליחה על האיחור גברתי, לא יקרה שוב וקחי תפוח זה לסליחתי". כל הכיתה צחקה. "אוקי תודה רבה לך תדאג שזה לא יקרה בשנית אם כבר אז לך שב ליד ___ כי אני רואה מעכשיו איזה צמד חמד תהיו". הוא בא להתיישב לידי חייך ואמר "היי אני ג'ו".
אילו רק ידעתי איזו השפעה תהיה לו בחיים שלי...
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
סליחה שזה יצא קצת כושל ומשעמם אבל אני מקווה שזה ישתפר
תכתבו מה אתן חושבות
Sat Feb 16, 2013 11:26 pm
